אסטרטגיית ה"אין מבנה" – ישחקו הלקוחות לפנינו

הרשומה שלפניכם מבוססת על הרצאתו אבי שניידר מבית הספר למדעי ההתנהגות, ומבעלי חברת אוטיקה לפיתוח ארגוני. ההרצאה ניתנה במסגרת כנס האסטרטגיה והארגון שהתקיים במכללה למנהל.

נושא ההרצאה, "אסטרטגיית ה"אין מבנה" – ישחקו הלקוחות לפנינו" מעלה את הסוגיה, האם כיום, בעידן הרשתות החברתיות, אנחנו עומדים מול ארגונים חדשים, ארגונים וירטואלים, ללא מבנה ארגוני ועובדים פורמלים, המבוססים בעצם על המשתמשים של מוצרים/רשתות חברתיות מסויימות.

אבי שניידר פתח את ההרצאה עם הפרסומת לאייפון, המבוססת בעצם על האפליקציות של האייפון.

מה שעלה מהפרסומת הוא שמה שמוכר באייפון הן האפליקציות, אותן אפליקציות שפותחו ע"י … משתמשים שונים בעולם שהם אינם עובדי אפל. כלומר, היתרון האסטרטגי של אפל נמצא מחוץ לארגון. אותם משתמשים/"עובדים" שהם בעצם אלו שעושים את המוצר, לא רק שהם פיתחו את האפליקציות, הם גם שילמו לאייפון על הזכות לעשות כך.  לעובדים אלו אין הנהלה, הם לא עובדים בצוות אורגני ומול ובשיתוף פעולה עם מחלקות אחרות בארגון. אין היררכיה בין עובדים אלו.

נשמע מוזר, נכון? מסתבר שזאת מגמה שקיימת בעוד הרבה תחומים וזה בעצם הרעיון שבבסיס ההרצאה.

אבני דרך  בהתפתחות האייפון:

1. אייפון לא פתוח ללקוחות חצוניים.
2. אייפון נפרץ והפך לפלטפורמה למפתחים חיצוניים (למשל תרגום לעברית).
3. הנהלת אפל מבינה ש: "If you can't beat them – Join them".
4. אפל פותחת את ה"appstore" וכעת מי שרוצה לפתח אפליקציה לאייפון, צריך לשלם לאפל. 
5. כיום יש באייפון כ- 80 אלף אפליקציות (אולי עלה מאז ההרצאה, כיוון שכל שבוע נוספות 15 אלף אפליקציות)  וכקרוב ל-200 אלף מפתחים.
6. עד היום הורדו 5 מליארד אפליקציות במחיר ממוצע של  99 סנט לאפליקצייה.
7. עוד בטרם הושק האייפד – הודיעו באפל כי הוא יהיה פתוח לאפליקציות.

המצייצים החדשים – טוויטר:
הרשת החברתית טוויטר מוכיחה כל פעם מחדש שהיא המקום להתעדכן בו על אירועים חדשותיים. למעשה, היא הביסה את אתרי החדשות בעולם בסיקור התרחשויות. ראו ערך המהומות באירן, המונדיאל, ה"התערבות" שערך אשטון קוטצ'ר מול ה-CNN (הוא כמובן ניצח). ומי שבעצם עושה את טוויטר, הם הציוצים, של אותם משתמשים שאין להם קשר פורמלי עם הארגון, ואולם בלעדיהם… טוויטר היא כלום.

איך זה משפיע על אפל וטוויטר?
על פניו, אפל היתה צריכה להיות בחוסר ודאות מסויים, שהרי היא לא יכולה לחזות מהלכים,  היא לא יכולה להציב יעדים למפתחים ולדעת מתי ואלו אפליקציות יהיו מוכנות (או במקרה של טוויטר, האם אכן, החדשות העדכניות ביותר יצוייצו אצלה..). לכאורה, אין ביטחון גם בהמשכיות, אם תהיה למפתחים או למצייצים אופציה יותר אטרקטיבית, הם יכולים בקלות לעבור למקום אחר, לפתח עבור גורם אחר….

שאלות הליבה שעולות:
1. האם מדובר בארגון? שהרי אינו מאורגן.

2. האם מדובר במבנה? שהרי הוא אמורפי ונזיל.

3. האם  קיימת אסטרטגיה? שהרי כמעט ואי אפשר לתכננה?

המושגים החדשים שעולים:
WorkGround
ה-Workgroungd (מגרש עבודה) על בסיס ה-PlayGround (גן משחקים). שהרי כשערייה מקימה גן משחקים, היא יכולה לתכנן את הגן, להציב את המתקנים, להביא את החול, לתחום גדר, ואולם היא לא יכולה לצפות את ה"אטרקטיביות/הצלחה" של גן השעשועים. את זה יקבעו רק האמהות והילדים שיגיעו לשחק בגן השעשועים ויהפכו אותו לאטרקטיבי. לצורך העניין, אפל, טוויטר ועוד חברות, בנו מגרש משחקים שמוכן ומחכה למפתחים/מצייצים, שיגיעו ו"יעבדו" בו.

הספקוחות
הספקוחות הם בעצם שילוב של שלושה גורמים – ספקים חיצוניין, עובדים והלקוחות, שהם בעצם השחקנים באותו Workgroung הנמצאים באותו ארגון הפועל באסטרטגיית ה"אין מבנה".
הם גם ספק חיצוני – שמביאים את התשומות לארגון (האפליקציות ושורות הסטטוס).
הם גם עובדים – שמייצרים את הערך המוסף לארגון (בלי לשלם להם).
הם גם לקוחות – כיוון שהם מושפעים ממוטיווציה חיצונית (הם חסרי מחוייבות לארגון).

ולסיכום – שעונים מול עננים
הארגון במבנה החדש כענן ולא כשעון (פראפרזה על קרל פופר)
הארגון במבנה הישן כמו שעונים – משהו מכוון וצפוי, מעשה ידי אדם שניתן לעשות עליו מניפולציות (לכוון), לעומת הארגון במבנה החדש (אין מבנה) בתור משהו קיים אך אמורפי, קשה לצפייה ובלתי ניתן לשליטה.

עבורי היתה ההרצאה מרתקת גם בחדשנותה וגם בנקודת המבט שלה לעבר ארגונים והתפתחותם. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא. האם זוהי מגמה, האם הרשתות החברתיות שהופכות להיות חלק בלתי נפרד מחיינו בעצם בונות מציאות ארגונית אחרת? ואולי כמו תמיד התשובה היא גם וגם…

מתויג: אייפון, טוויטר, פייסבוק

Posted in: אסטרטגיה, פיתוח ארגוני, רשמים מכנסים